תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרלוב ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לתיקון כתב תביעה ולמעשה בקשה להוספת תובעת נוספת.

2.המבקשת הגישה תביעה כספית כנגד המשיבים שעילתה כפי שציינה המבקשת, פרשת מעילה חמורה בכספיה, שבוצעה לטענתה על ידי המשיבים 1- 3 ואשר לא נמנעה על ידי המשיבה 4.

3.המבקשת טוענת בבקשתה, כי לאחר הגשת התביעה, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: המבטחת) שיפתה אותה מכוחה של פוליסת ביטוח בגין חלק מנזקיה, ועל כן עתרה לצרפה כתובעת נוספת מכח זכות השיבוב.

המשיב 1, ככל הנראה לא התייחס לבקשה, המשיבה 4 הסכימה לה מבלי לפגוע בטענותיה, ואילו המשיבים 2 ו-3 (להלן: המשיבים) מתנגדים לבקשה.

4.בהתנגדותם טוענים המשיבים כי הבקשה הוגשה נוכח אשר טענו בכתב הגנתם כי הטעם האמיתי להגשת התביעה כנגדם "שלפנינו תביעת שיבוב בתחפושת" וכי היה ראוי כי קודם היה מבוצע תשלום על ידי המבטחת ורק לאחר מכן הייתה מוגשת תביעה על ידי המבטחת, וכי עתה עם הגשת הבקשה יצא המרצע מהשק. יתר על כן, המבקשת ידעה גם ידעה עוד טרם הגשת התביעה כי היא מבוטחת וכי היא אמורה לקבל שיפוי מהמבטחת, וכי על כן בכל מקרה היה מקום שתמתין עם התביעה או תגישה יחד עם המבטחת.

עוד טוענים המשיבים כי הבקשה הוגשה בניגוד לדין, ובמיוחד בהעדר תצהיר התומך בה, כך גם העדר פירוט של התיקונים שתיקונם מתבקש בתביעה נוכח הצרוף המבוקש.

בנוסף, אין כל הסבר מדוע לא הוגשה התביעה מלכתחילה גם על ידי המבטחת, כך גם טוענים המשיבים כי הגשת הבקשה נעשתה בחוסר תום לב.

עם זאת ציינו המשיבים כי התגובה לא נתמכה בתצהיר הואיל והיא נסמכת על טיעונים משפטיים.

5.המבקשת בתגובתה דוחה את הנטען על ידי המשיבים, תוך הדגשה כי מדובר בבקשה להוספת בעל דין, וכי אין בהוספה האמורה לשנות מהתביעה ועילותיה ומהפלוגתאות העומדות לדיון. יתר על כן, עוד בכתב התביעה ציינה המבקשת כי עומדת היא לקבל פיצויי מהמבטחת. כך גם מוסיפה המבקשת כי התביעה הוגשה במועד שהוגשה, לרבות בגין הצורך לעכב את יציאתו של המשיב 1 מהארץ.

לעניין העדר תצהיר מסבירה המבקשת כי אין חולק שהתיקון המבוקש נובע מזכות השיבוב של המבטחת וכי צרפה את שטר הקבלה והסילוקין אשר הוצא מטעם המבטחת, כך גם הסכומים ששולמו, וכי בגין כך לא נצרך תצהיר ומעת שלא מדובר בעובדות שאירעו לאחר הגשת התביעה ואשר בגינן מבוקש לתקן את כתב התביעה. יתר על כן, נשוא התשלום על ידי המבטחת, עניינו בזהות התובעות ולא מעבר לכך, לגופם של דברים.

6.קשה להבין את פשר התנגדות המשיבים למבוקש.

מעת שהמבקשת לא קיבלה עדיין פיצוי מהמבטחת, לא היה מקום כי התביעה תוגש גם בשם המבטחת. העילה של המבטחת קמה רק לאחר ביצוע התשלום, ועל כן לאחר ביצוע התשלום הנטען התבקש צירופה של המבטחת.

לעניין זה יצוין כי הצירוף אין בו לשנות מאומה בחינת חזית המחלוקת שבין הצדדים, ובצדק טענה המבקשת כי מדובר בשינוי בזהות התובעים וביחס לחלק מהסכומים. העילות זהות וכן הטענות הנטענות הן על-ידי המבקשת והן על-ידי המבטחת אשר באה כחליפתה, על כל המשתמע מכך. יתר על כן, גם בבחינת הצורך בתיקון כתב ההגנה, הרי לכל היותר, יכול והמשיבים יטענו בכל הקשור לצד הביטוחי, אך אינם נדרשים מעבר לכך. יפים הדברים כפי שנקבעו ברע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' קורלנד (לא פורסם, 25.6.07): "... נראה כי תיקון כתבי הטענות – אם יידרש – יהיה מינורי, הואיל ולמשיבה אין טענות עובדתיות משל עצמה...". יתר על כן, דומה כי במקרה דנן התקיימו אותם תנאים אשר אותם ציין כבוד השופט גרוניס (כתוארו אז) בפסק הדין האמור, בהתייחס למבחנים לצירוף בעל דין.

ככלל, דומה כי מכל הבחינות, ובמיוחד בעת שאנו עומדים בשלבים הראשוניים של ההליך המשפטי, מן הראוי לצרף תובע מכוח שיבוב כתובע נוסף תוך ייחוס ההיבט הכספי בהתייחס למבטחת לחוד ולמבקשת לחוד. אין צורך להכביר מילים בדבר יעילות הדיון כפי שאין צורך להכביר מילים כי אם הייתה מוגשת תביעה על-ידי המבטחת באופן נפרד, קרוב לוודאי כי בית המשפט היה מורה על איחוד הדיון בתובענות, על כל המשתמע מכך.

אכן, מן הראוי היה כי המבקשת הייתה מצרפת תצהיר לבקשתה, אולם לא ראיתי בנסיבות דנן את העדרו של התצהיר, כנימוק לדחיית הבקשה או לדרוש מהמבקשת להגיש תצהיר או להגיש בקשה חדשה מלווה בתצהיר, בה בעת שדומה כי לית מאן דפליג, לרבות לאור המסמכים שצורפו (הגם שללא תצהיר) אודות התשלומים. ודוק, לכאורה, בחינת המשיבים אין זה מעלה או מוריד, זהות התובעים וכפי שפורט לעיל.

וראו ע"א 728/79 קירור – אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד (4), 126, ולפיו יתכנו מקרים בהם לא נזקקים לתצהיר, וראו לאחרונה ברע"א 2607/12 אל-על נתיבי אוויר נ' כלל חב' לביטוח בע"מ (לא פורסם, 29.4.12) וכשדומה כי בעת שטרם התקיים קדם משפט, הרי בגדר סמכותו של בית המשפט גם לקראת קדם המשפט, להעמיד דברים על מכונם, וכי גם בהעדר תצהיר יש מקום להיעתר לבקשה.

יתר על כן, עיקר מטרתו של התצהיר בבקשה לתיקון כתבי טענות על דרך של הוספת עובדות, לחייב את מבקש התיקון, להסביר הן את פשר מועד הגשת הבקשה והסיבה לכך, והן לחייבו לאמת בתצהיר את התשתית העובדתית דרישה שאינה קיימת בעת הגשת כתב תביעה [ראו מ' קשת הזכויות הדיוניות בסדר הדין במשפט אזרחי כרך א' (מהדורה 15), עמ' 518], רציונאליים אשר אינם נצרכים בנסיבות של הבקשה דנן.

7.בכל הקשור לנושא ההוצאות, כפי שצוין מן הראוי היה שהמבקשת הייתה מצרפת תצהיר, דבר שהיה מייתר את כל הדיון ושומט כל טענה כנגד התיקון, אולם המבקשת לא עשתה כן. מנגד, עצם ההתנגדות גם בהעדר תצהיר, אינה ראויה, אם להתבטא בלשון המעטה.

8.לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן: